מהו מוות בעריסה

מהו מוות בעריסה

מוות בעריסה הוא המושג השכיח בו משתמשים לתיאור מוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק שמלכתחילה אינו מוסבר. המושג הרפואי המקביל הוא "תסמונת המוות הפתאומי של תינוק". חלק מן המקרים של מוות פתאומי ובלתי צפוי ניתנים להסבר, למשל כשמדובר בתאונות, בזיהומים קטלניים שמתפתחים מהר או במחלות מטבוליות. רק המקרים שנבדקו היטב ובקפדנות ועדיין נותרו ללא הסבר הם מקרי מוות בעריסה.

ההגדרה בספרות הרפואית: מוות פתאומי ובלתי צפוי של תינוק בריא שנותר בלתי מוסבר גם לאחר השלמת הבדיקות שלאחר המוות, הכוללות נתיחה שלאחר המוות, חקירת זירת האירוע וסקירת ההיסטוריה הרפואית. הגדרה זו מכתיבה אבחנה על דרך השלילה – יש לשלול כל גורם אפשרי ידוע שיכול להסביר מוות ורק אז לתת את האבחנה: מוות בעריסה.

שכיחות התופעה

מוות בעריסה הוא סיבת המוות העיקרית בין גיל חודש לגיל שנה; 99% מהמקרים מתרחשים לפני גיל שישה חודשים; בארץ קורים כ-60 מקרי מוות פתאומי לא מוסבר של תינוקות בשנה; בעולם המערבי 0.7–1 ל-1000 לידות חי; שיא השכיחות של מוות עריסה הוא בין הגילים 2–4 חודשים; המוות מתרחש לרוב בלילה ובזמן שינה;

הגורמים לתופעה

למרות אלפי מחקרים עדיין לא נמצא הסבר או גורם שניתן לזהותו ושעל פיו לנבא מי הוא תינוק הנמצא בסיכון. כיוון שתינוקות שנפטרו אינם שונים משאר התינוקות מבחינת מבנה פיזיולוגי או אימונולוגי, אחת התיאוריות גורסת שמדובר אולי בפגם או בכמה פגמים קלים שקשה לאתרם ורק בנסיבות מסוימות ובתקופה מסוימת בחיי התינוק שבה הוא פגיע ביותר ההשפעה המצטברת של פגמים אלו גורמת למותו.

גורמי סיכון

  • שכיבה על הבטן – משנת 1998 קיימת הנחייה להשכיב את התינוק בזמן שינה על הגב בלבד (השכיבה על הצד מעלה את הסיכון למוות עריסה פי 2 בהשוואה לשכיבה על הגב). אף שלא נמצא הגורם לתופעה, מניעת גורם הסיכון התנוחתי (שכיבה על הבטן) הביאה להפחתה דרסטית של עד 70% בשיעורי התמותה מתופעה זו. למרות הירידה הדרסטית בתמותה עדיין מוות בעריסה הוא גורם המוות העיקרי בתינוקות בין גיל חודש לגיל שנה.
    לחוקרים ברור שכדי שיתרחש מקרה המוות צריך להתקיים "טריגר" חיצוני או שילוב של נסיבות, ואלו מוחמרים בתנוחת השכיבה על הבטן.
    במחקר אנטומי מצאו ד"ר שץ ושותפיה שתינוק השוכב על הגב – ראשו וצווארו מתוחים בקו ישר עם הגב ודרכי הנשימה שלו פתוחים באופן מלא. כל הטענות על סכנה לתינוק בשכיבה על הגב בזמן שינה הופרכו במחקרים: אין סכנה של התגברות פליטות, השטחת עצמות הגולגולת או התפתחות אורתופדית לקויה של הגב.
    ההמלצה אפוא היא חד-משמעית: משכיבים את התינוק על הגב בלבד!
  • עישון – לאחר ביטול השכיבה על הבטן כגורם סיכון (באמצעות השכבת תינוקות על הגב בזמן השינה) נמצא שגורם הסיכון העיקרי כיום הוא עישון: עישון על ידי האם בזמן ההיריון ועישון בסביבת התינוק לאחר הלידה. צריך וניתן למנוע עישון בסביבת התינוק ובכך להפחית הסיכון למוות עריסה.

רבים שואלים למה לא להשכיב על הבטן, שהרי נראה שבשכיבה על הגב יש סכנת חנק מפליטות ובעבר היה מקובל להשכיב את תינוקות על הבטן מחשש מפליטות. כיום, בעקבות מחקרים נרחבים בעולם המערבי ובעיקר באנגליה ובאוסטרליה, החוקרים סבורים שתנוחת שינה על הבטן היא גורם סיכון למוות עריסה אך אין בה פחות סיכון לתחלואה או תמותה מוגברים מסיבות אחרות, כולל שאיפת מזון לריאות. מסקנה זו עלתה לאחר שיותר מ-80% מהתינוקות שנמצאו מתים ושמותם אובחן כתסמונת מוות פתאומי נמצאו בשוכבם על הבטן.

הסיכון בשכיבה על הבטן, כך התברר, הוא גבוה פי 3 עד 5 מאשר בשכיבה על הגב או על הצד. החוקרים שקישרו בין תנוחת השכיבה על הבטן למוות הפתאומי סבורים כי תנוחה זו עלולה לגרום לחסימה מכנית של הנשימה ולסתימה של האף והפה – עד כדי חנק. בנוסף, כשהתינוק שוכב על הבטן הוא פולט דו-תחמוצת הפחמן לתוך הסדין, אבל בשל התנוחה החומר אינו מתפזר והוא שואף אותו בחזרה – דבר שעלול לסכן את חייו. בעיות נוספות שעלולות להיווצר מתנוחה זו: לחץ על העורק הבין-חולייתי ותופעה של חימום יתר בשל העובדה שבתנוחה זו יש פחות פיזור של החום בהשוואה לשכיבה על הגב.

עם זאת, בזמן שהתינוק ער ובהשגחת מבוגר רצוי להשכיב את התינוק על בטנו כדי שיוכל לתרגל תנוחות מגוונות ולפתח את יכולתו המוטורית.

Comments (1)

  1. :

    You make thgins so clear. Thanks for taking the time!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים