התקדמות המחקר על הגורמים למוות בעריסה

עיקרי המחקר החדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA :

Brainstem Serotonergic Deficiency in Sudden Infant Death Syndrome

Jhodie R. Duncan, PhD; David S. Paterson, PhD; Jill M. Hoffman, BS; David J. Mokler, PhD; Natalia S. Borenstein, MS; Richard A. Belliveau, BA; Henry F. Krous, MD; Elisabeth A. Haas, BA; Christina Stanley, MD;Eugene E. Nattie, MD; Felicia L. Trachtenberg, PhD; Hannah C. Kinney, MD

http://jama.ama-assn.org/content/303/5/430.full?sid=0b3f8228-3710-4dd3-becd-d9d9c52ae062

המחקר נערך על ידי חוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון ופורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA – The Journal of the American Medical Association, ועולה ממנו שהגורם האפשרי לתמותת תינוקות ממוות בעריסה הוא רמת סרוטונין נמוכה בגזע המוח.

במחקר השוו החוקרים בין גזע המוח של תינוקות שמתו מוות בעריסה לבין גזע המוח של תינוקות שמתו מסיבות ידועות אחרות. אצל תינוקות שמתו מוות בעריסה נמצאה רמה נמוכה ב-25% של סרוטונין בגזע המוח ורמה נמוכה ב-22% של האנזים טריפטופאן הידרוקסילז, האחראי לייצור סרוטונין בהשוואה לקבוצת ביקורת. גם מידת הקישוריות של הרצפטורים לסרוטונין נמצאה נמוכה בשלושה אזורים שונים בגזע המוח בקרב 29-55% מהתינוקות שמתו מוות בעריסה. ממצאים אלו מעידים על כך שחסר בסרוטונין בגזע המוח עלול להוות הגורם לתמותת התינוקות.

בנוסף מצאו החוקרים כי אצל 99% מהתינוקות שמתו מוות בעריסה היה גורם סיכון אחד או יותר, כמו השכבה על הבטן. אצל 88% מהתינוקות נמצאו שני גורמי סיכון או יותר. מכאן החשיבות של יצירת סביבת שינה בטוחה והימנעות מגורמים מסכני חיים לתינוקות. נדרשת עירנות יום-יומית של הורים ומטפלים לטיפול נכון בתינוק כיוון שהתינוקות בעלי הפגם נראים בריאים לגמרי ואי אפשר לנבא מי מהם עלול להיות קורבן למוות בעריסה. ממצאים אלו מחזקים את ההנחה שלתינוקות המתים מוות בעריסה יש בעיה סמויה אשר באה לידי ביטוי רק בנסיבות מסוימות שיוצרות מצב מצוקה בזמן השינה.

הצוות החוקר מאוניברסיטת הרווארד וחוקרים נוספים מוסיפים לחקור ולבדוק אם מקור הפגם גנטי או שהנסיבות להיווצרותו הן סביבתיות. לנוכח ההשערה כי הפגם נוצר בגזע המוח של העובר עוד בזמן ההריון ניכרת חשיבות להימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול בזמן ההיריון.

סרוטונין הוא מוליך כימי (נוירו-טרנסמיטור) שמקשר בין תאי העצב בגזע המוח ואחראי על בקרה וויסות של תפקודים חיוניים כמו: נשימה, לחץ דם, טמפרטורת הגוף ומנגנון ההתעוררות. לתינוקות שסבלו מחסר בסרוטונין נפגעה היכולת להתעורר ולהגיב למצבים מסכני חיים בשנתם, כגון עלייה ברמת דו-תחמוצת הפחמן בזמן שינה על הבטן. תינוקות בריאים שאינם סובלים מהפגם מזהים את החסר בחמצן, מתעוררים וגופם יודע להתגבר על הבעיה. תינוק עם חסר בסרוטונין לא יתעורר וימות בשנתו.

ד"ר ענת שץ מוסיפה:

לצערנו, בישראל אין בנמצא נתונים מדויקים כיוון שלא מבצעים נתיחה לאחר המוות כדי לשלול כל סיבה אחרת שתסביר את המוות, כפי שדרוש לשם מתן האבחנה של מוות עריסה.

מוות בעריסה הוא הגורם המוביל בתמותת תינוקות בגילאי חודש עד שנה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן להעריך כי בישראל מתים מוות פתאומי בלתי צפוי ובלתי מוסבר כ-40–60 תינוקות בשנה. על פי נתונים שפורסמו בשנים עברו, באוכלוסייה הלא-יהודית יש פי שניים עד שלושה יותר מקרי מוות פתאומי בלתי מוסבר בעת שינה ובמגזר הבדואי פי ארבעה.

ההוראות לשמירה על בריאות התינוק ולהפחתת הסכון למוות עריסה

1. יש להשכיב תינוק על הגב בלבד בכל זמן שינה (בעירנות להשכיב על הבטן בהשגחת מבוגר)

2. יש להשכיב על מזרון קשיח ולא רך (שאינו שוקע בלחץ קל)

3. יש לשמור על סביבת התינוק נקייה מעישון (לאימהות חשוב להימנע מחשיפה לעישון עוד בזמן ההיריון)

4. יש להימנע מחימום יתר – הטמפרטורה המומלצת היא 22 מעלות

5. יש להשכיב לישון במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל 6 חודשים (להימנע משינה משותפת)

6. יש לשמור המיטה ריקה מכל חפץ כולל צעצועים כריות מגיני ראש

7. שמיכה יש להדק מתחת לכתפי התינוק כשהוא שוכב בשליש התחתון של המיטה FEET TO FOOT POSITION

8. מומלץ להניק תינוקות ולתת מוצץ כשמשכיבים לישון (אחרי גיל חודש, כאשר כבר התרגלו לינוק)