רופאים וחוקרים רבים מתנגדים לשינה משותפת של התינוק באותה מיטה או על אותו משטח שינה עם ההורים (וכל מבוגר או ילד אחר ). שינה משותפת נמצאה כגורם סיכון למוות עריסה כמו גם למוות מחנק תאונתי של תינוקות. לעומת זאת שינה בחדר ההורים במיטה נפרדת ועל פי ההנחיות נמצאה כמהווה גורם מגן מפני מוות עריסה. המצדדים בשינה משותפת רואים בה דרך לחיזוק הקשר בין האם לתינוק, שיפור הבטחון העצמי של התינוק והזדמנות טובה נוחה יותר לאם להניק במהלך הלילה ולשוב לישון. האמנם?
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קנט באנגליה בדק 178 תינוקות והוריהם עם לידתם ושלושה, שישה ושנים עשר חודשים לאחר מכן. כשליש מהמשתתפים חלקו מיטה עם התינוק ושני שליש מהתינוקות ישנו בעריסה נפרדת.
"במחקר זה לא נמצא כל קשר בין אופן השינה לבין דפוסי התנהגות התינוקות (הדרישה לתשומת לב, היפר אקטיביות). לא נצפה גם כל הבדל ברמת הקשר של האימהות לתינוק, לרגישותן לצרכיו או לאינטראקציה ביניהם", מסביר פרופ' דיטר וולק מאוניברסיטת וורויק, מנהל המחקר שפורסם בכתב העת Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics. בכוונת החוקרים להרחיב את המחקר בעתיד.
"הורים הבוחרים בלינה משותפת עושים זאת מסיבות נוחות – קל יותר להניק, קל יותר להרדים ולהרגיע את התינוק, ההורים לא צריכים לקום מהמיטה" מסבירה ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד למניעת מוות פתאומי בתינוקות ומוות בעריסה. "בהחלטתם זו הם לוקחים סיכון גדול ומיותר, שגבה קורבנות לא מעטים בעבר. אנו ממליצים חד משמעית על לינה נפרדת, השומרת על התינוק ומקנה לו הרגלי שינה טובים. קרוב- בחדר ההורים אך בנפרד- במיטה או עריסה משלו, לפחות עד גיל 6 חודשים. אפשר ורצוי לפתח הקשר בין האם או האב לתינוק בזמן שהתינוק ער. המחקר המצוטט כאן מצביע על כך שאין בשינה משותפת כל יתרון לתינוק, להתפתחותו ולביטחונו וכי שינה משותפת אינה תורמת לקשר המתפתח בין האם לתינוק".
Advertisement