13.03.1998 – 25.08.1997
דברים שנשא אביחי מיכליס לזכר אחיו עמית ז"ל, לרגל לידת בנו אחיה
עמית נולד בכ"ב באב, 25.08.1997 ונפטר ב ט"ו באדר תשנ"ח, 13.03.1998
אחיה ישראל שלנו נושא איתו בשורה מיוחדת, מביא איתו תקווה גדולה ואור גדול.
בחרנו בשם אחיה בלי להתבלבל. אני חושב שמאז תחילת ההריון השם הזה מלווה אותנו בראש. בחרנו בו כי הוא נושא בתוכו את הזיכרון והחיות של אח שלי שלא איתנו היום ועם זאת נמצא איתנו בכל מקום. עמית, שנשאר תינוק ומלווה אותנו בכל כך הרבה שלבים בחיים שלנו. אח שמביא איתו גם את שמו של הקב"ה שמלווה תמיד. וכשהתבשר לנו, להפתעתנו הרבה, שיש לנו בן- לא היה מקום לספק. אחיה.
והאח הזה שאחיה שלנו נושא בשמו מצטרף לעוד כמה אחים במשפחה. לסבא חיים היקר שהוא בן יחיד בלי אחים, לסבא משה היקר, סבא רבה של אחיה, שגם הוא בן יחיד בלי אחים. ואח ראשון לשירה ושחר שנורא נורא חיכו לו ויהיו אחיות מקסימות עבורו.
זה מדהים שאחיה הגיע אלינו דווקא עכשיו. אם נסתכל רגע בפרשות השבוע שעוטפות אותנו- נראה את כל סיפורי האחים. החל מקין והבל, בני נוח, אברהם ולוט וכן הלאה לכל יחסי האחים המורכבים דרך שלושת האבות ועד יוסף ואחיו.
הפרשה בה נולד אחיה היא ערב שבת לך-לך, בה אברהם מצווה "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". יציאה מאזור הנוחות, מהמוכר והידוע. הליכה לעבר משמעות. וכשזזים מאיזור נוחות מגלים אמת, מגלים דברים חדשים, נחשפים ליופי. וכמה זזנו מאיזור הנוחות בהריון הזה. כמה ניסים עטפו אותנו וכמה צעדי לך לך ליוו אותנו.
קטונתי מכל החסדים.